בוכריס נ' אלפר בדים בע"מ

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 24.10.12 (כב' השופט עזריה אלקלעי).

בהחלטה נושא הבר"ע, נדחתה (ללא צו להוצאת) בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 3.9.12 בו נמחקה הגנתו של המבקש - בעקבות אי קיום החלטות בית המשפט המורות לו לשתף פעולה עם המומחית שמונתה ולשלם את שכרה - ונתקבלה תביעת המשיבה נגדו במלואה וכן חויב המבקש בפסק הדין לשלם למשיבה גם את הסכום ששילמה למומחית ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

ההליך בין הצדדים נפתח בבקשה לביצוע שטרות שהגישה המשיבה וניתנה בהסכמה רשות להגן. לא מצאתי מהבר"ע מה סכום השטרות שהוגשו לביצוע אולם מעיון בתיק קמא עולה על פניו שמדובר בסכום כולל של 150,000 ₪, ובבר"ע נטען שחיובו של המבקש בתשלום תיק ההוצל"פ עולה על 220,000 ₪ כיום.

בבקשתו לביטול פסק הדין טען המבקש שלא שילם את שכר טרחת המומחית עקב חסרון כיס, שסיכויי הגנתו טובים ובין היתר שהחתימה על גבי כתב הערבות אינה חתימת ידו.

לאחר עיון בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין בהחלטת בית המשפט ובתגובת המשיבה לבר"ע, החלטתי לדון בבר"ע כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור כדלקמן.

למרות מחדלי המבקש, בנסיבות - בהתחשב גם בגובה סכום התובענה נגדו ובסיכויי ההגנה של המבקש שהועלו בבקשה לביטול אך לא נבחנו בהחלטה אלא אף נקבע בה שיתכן ויש לו סיכויי הגנה - לא היה מקום למתן פסק דין ללא בירור התובענה בראיות.

מה גם שעל פני הדברים על המשיבה הנטל להוכיח שמדובר בחתימת המבקש על כתב הערבות.

מחדלי המבקש אינם מצדיקים הפעלת הסנקציה החמורה של מחיקת הגנתו. ניתן היה לאזן בין האינטרסים של הצדדים ולנקוט בדרך פחות דרסטית בדמות הטלת הוצאות הולמות על המבקש בגין מחדליו, מה גם שדומה שסמוך לאחר מתן פסק הדין שילם המבקש את שכר טרחת המומחית.

זאת ועוד, מחיקת הגנת המבקש אינה מחייבת באופן אוטומטי את קבלת התביעה נגדו במלואה, בפרט כאשר סבר בית המשפט במקרה דנן שיתכן ולמבקש סיכויי הגנה, אך לא ציין מדוע על סמך כתב התביעה בלבד יש לקבל את התביעה במלואה ללא בירור ראייתי.

כבר נקבע כי: "את השוני בין נתבע שלא הגיש מלכתחילה כתב הגנה ובין זה שכתב הגנתו נמחק, ניתן למצוא בהפעלת סמכותו של בית המשפט לדרוש מן התובע "הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין". רוצה לומר, כי יש ומחיקת כתב הגנה תשמש טעם מיוחד לדרישה האמורה. שהרי לא דומה נקודת המוצא של בית המשפט בכל אחד מן המקרים. נתבע שבמתכוון לא הגיש כתב הגנה, הרי "משנמנע בכלל מלהגיש כתב הגנה, לא הכחיש דבר וממילא אין התובע חייב להוכיח דבר" (זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה ששית בעמ' 244). לא כן נתבע שהגיש כתב הגנה והכחיש (באופן מלא או חלקי) את האמור בו, אלא שמסיבות שאינן קשורות לעמדתו זו ננקטה נגדו הסנקציה של מחיקה כתב הגנתו. חיוב הנתבע במקרה כזה על פי כתב התביעה בלבד, ועל אף הכחשת הנתבע (שאמנם נמחקה), יש שלא תתיישב עם חוש הצדק, ותצדיק דרישת הוכחה מן התובע, כשבעצם מחיקת כתב ההגנה ניתן יהא לראות טעם מיוחד" (ע"א 1730/92 פדאללה נ' מסראווה, 29.3.95).

לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל כדלקמן.

פסק הדין וההחלטה נושא בקשת רשות הערעור יבוטלו והדיון יוחזר לערכאה הדיונית להמשך הדיון בתובענה.

תנאי לביטולם של פסק הדין ושל ההחלטה הנ"ל, הוא שהמבקש ישלם למשיבה הוצאות בגין מחדליו ללא קשר לתוצאות ההליך. סכום ההוצאות ומועד התשלום יקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר תיקח בחשבון שיקוליה שלא פסקתי כאן הוצאות לטובת המבקש למרות שזכה בערעורו.

לא יופקד במלואו ובמועדו סכום ההוצאות שייקבע על ידי הערכאה הדיונית כתנאי לביטול, יישארו פסק הדין וההחלטה הנ"ל על כנם.

אין צו להוצאות הערעור.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.

ניתנה היום, 20 מרץ 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: